ושמישהי תנסה לעצור אותי (עיתון הארץ - פברואר 2006)


ושמישהי תנסה לעצור אותי

מאת אלון הדר


שער ראשי

פעם אלון הדר פחד להישיר מבט אל בחורה ותמיד חזר הביתה לבד. לעורכים שלו נמאס לשמוע אותו מתבכיין על כל ההזדמנויות המוחמצות שלו אז הם שמו לו 450 דולר בכיס, שלחו אותו לסדנה שתהפוך אותו לגבר שאין אשה שתעמוד בקסמיו, וקיוו לטוב. אמנות הפיתוי הפכה לתעשייה עולמית המאפשרת לחנונים בכל מקום ללמוד ממומחים. כתבנו התרוצץ ברחובות, בקניונים ובברים, הבהיל הרבה נשים בשאלות מוזרות ועשה ככל יכולתו למלא את המשימות שקיבל ממדריכיו הקשוחים.
בינתיים יצא לו מזה רק מזמוז, אבל נראה שבקרוב מאוד תיכבש סצינת הפיק-אפ על-ידי מאסטר חדש וקטלני במיוחד בפיתוי נשים. גבירותי, יצרנו מפלצת

נותרה דקה להשלמת המשימה. בכיס של דורון היו מונחים 1,000 שקל שהפקדתי בידיו לפני כשעה. "עם כמה בחורות נשאר לי להתחיל?" שאלתי בעודי מתנשף. "ארבע", הוא ענה. הגברתי את צעדי. אם אכשל

במשימה - להתחיל עם 20 בחורות בעשר דקות - דורון אמור לשרוף את השטרות. אי אפשר להתחרט. התרגיל עוגן בחוזה שחתמנו לפני כחודש במסגרת סדנת גברים של מאפי.

דהרתי לאורך מסדרונות קניון עזריאלי ולפתע ראיתי את גן עדן האבוד, חנות "מנגו". "עוד חצי דקה", עידכן אותי דורון. שלוש בחורות שעמדו ליד אחד המדפים סיפקו אוויר לנשימה. "למה אין כאן בגדים לגברים?" שאלתי, ומיד פצחתי בדיון בסוגיה מדוע נשים רזות מעדיפות ורוד. "עשר שניות. בחורה אחרונה", קטע דורון את השיחה המלומדת.

הרגשתי איך הכסף הולך לאיבוד. מאיפה לעזאזל אקריץ עוד בחורה. החולצה כבר היתה רטובה מזיעה. בדקות אלו התחרטתי שנכנסתי לכל העסק הטיפשי הזה. חודש שלם אני מבלה את לילותי במשימות מוזרות: מתעקש לספר לבחורות מה השעה, מקניט אותן על צבע שערן, ופוצח עם ארבע נשים בו בזמן בדיון על מי בוגד יותר, גברים או נשים. והכל בתקווה שיום אחד אלמד להתחיל עם בחורות.

השעון ממשיך לתקתק. אין קורבן בשטח. לפתע אני מזהה ממרחק אשה כבת 40 שמודדת עגילים באחד הדוכנים. רצתי לכיוונה, ומבלי לחשוב שלפתי לה זוג עגילים אחר מהדוכן, ובה בעת בחנתי בקפידה אם היא עונדת טבעת נישואים. היא הביטה בי בתדהמה. הזמן אזל.

מצוקה בשדה הפיק-אפ

כסות עיתונאית משמשת פעמים רבות אליבי להגשמת
חוויות מהסוג שהכתב לא היה מעז להגשים בנסיבות אחרות, מטעמי אגו או פחד. ייאמר מיד, כף רגלי השמאלית לא היתה דורכת בקורס פיתוי וידי הימנית לא היתה שולפת 450 דולר, אם מערכת העיתון לא היתה מממנת את הניסוי. זה לא בהכרח אומר שאני לא זקוק לקורס הזה.

הכל התחיל בשמועה על אתר אינטרנט שמייעץ לגברים בענייני בחורות. הבשורה נתנה חלון של תקווה. לאחרונה, כמעט כל גבר שאני פוגש שוטח בפני את מצוקתו בענייני נשים. גם במגרש הביתי התוצאות לא היו מעודדות: יותר מדי בחורות רוצות להתחתן אתי ופחות מדי בחורות רוצות להזדיין אתי.


המדריכים יגאל שטארק (משמאל) ורומן ליבין.
דמיינו בראש שאתם נוגעים לה בתחת, בחזה

צילום: גיא רייביץ

בירור קצר העלה כי ברשת פועלים כמה אתרים ישראליים בתחום הדינמיקה החברתית. חלקם התהדרו בתואר "אתרי פיתוי" והתמקדו במטרת העל - להשכיב כמה שיותר בחורות. אחרים התמקדו בפיתוח הגבריות: גיבוש זהות עצמית, בניית ביטחון, פיתוח כישורי הובלה ושיוף מיומנות זיהוי והשגת מטרות. כל אתר מכיל מאמרים רבים ופורום פעיל, בו החברים מספרים על חוויותיהם ומנתחים באכזריות את הכישלונות. קהילה סגורה שדואגת לשמור על אנונימיות, ואינה ממהרת לשתף זרים בסודותיה.

האתרים המקומיים - מאפי, "אלפא ישראל", "פיתוי" ו"בייבמאסטר" - הם חלק מטרנד עולמי חדש בפיתוח הצלחה עם נשים. מה שהתחיל לפני כעשור כדיונים בנושא פיק-אפ בפורומים של גברים הפך היום לתעשייה של ממש, הכוללת עשרות ספרים, סמינרים במאות דולרים, מאמנים אישיים, הרצאות מוקלטות בדי-וי-די, פיתוח שפה מיוחדת (ראו מסגרת) ושלל כוכבים בזירת פיתוי הנשים, שהפכו למעין גורואים בעיני מיליוני גברים בעולם.

מילא בחוצלארץ, אבל מי ילמד ישראלים להתחיל עם בחורות? ואכן, שלא במפתיע אתר הפיתוי הראשון בארץ עלה ברוסית ורוב הגולשים המקומיים התעדכנו בפורומים הבינלאומיים. רק לפני כשנתיים הושק האתר הראשון בעברית. ההיענות הפתיעה. באתר "אלפא ישראל", למשל, רשומים כ-400 חברים, במאפי כבר יש כ-4,000. מתברר שהבחור הישראלי, בניגוד לדימויו, חש מצוקה בשדה הפיק-אפ, שהפך לשדה קרב אכזרי ומנוכר.

גם הבחורות הישראליות לא מקלות על העבודה. הן התחילו לאמץ את הקודים הגבריים הנוקשים. הן ציניות, לא מתמסרות במהירות ומעמידות את הגברים במבחנים אין-סופיים. גבר שנכשל - נחתך, או שהופך לידיד נפש, מעין דובון מנחם שבפניו היא מתוודה איך הבן זונה שוב פעם שבר לה את הלב. התוצאה: עוד בחורות שוות ומרירות ועוד בחורים טובים ומיואשים. רק כרישים, אלו שבשפת הפיתוי מכונים "הטבעיים", טורפים את כל הדגים.

אחרי שנים של הדחקה גם הגברים מודים במצוקתם. הם מוציאים את הייאוש מהארון, חוקרים אותו, ונעזרים ב"טבעיים" כדי לשבור את דפוס ההתנהגות. פסיכולוגים אאוט, תותחי פיק-אפ אין. ככה נבנו כללים (ראו מסגרת) שהם למעשה מעין תשובה גברית לספרי הנשים בסגנון "החוקים", שמלמדים איך לכבוש את הגבר (ולהביאו לחופה).

אמני הפיתוי טוענים כי עלו על הנוסחה המנצחת. לא עוד גבר מאצ'ו כוחני, שמפריח לכל עבר משפטי התחלה אידיוטיים. אבל גם לא גבר עדין נפש שחושב ששיחות על סארטר ירטיטו את לב אהובתו.

הפתיין החדש הוא טבעי, אמיתי ולא מזייף אורגזמות. במשך התפתחותו ל"גבר העל" הוא סותם חורים של חוסר ביטחון, ומנסה לאתר אמונות שהשתרשו בתוכו ומונעות ממנו לפרוח. אחר כך הוא מקבל כלים כמעט מדעיים כדי לבנות משיכה מינית מול בחורות ולכבוש אותן. כלים אלו, לפי תורות הפיתוי, אינם קשורים למראה החיצוני.

סדנת הקסם שהיתה אמורה להפוך אותי לגבר-גבר התקיימה באחת המכללות העסקיות בהרצליה-פיתוח. היא נפרשה על פני שלושה סופי שבוע, כשחודש מפריד בין מפגש למפגש. ככל שהתקרבה שעת השין המבוכה גברה. הרי בעוד כמה דקות איאלץ להצהיר שאני זקוק לעזרה. ניסיתי לדחות את הרגע הזה, ובתחושת אי נוחות נכנסתי לכיתה.

אסור לאונן, אסור לזיין

כ-40 בחורים בני 25-35 ישבו בפנים. במבט ראשון חשבתי שמדובר בקורס לפיתוח עסקים קטנים. חבר'ה נאים, לבושים היטב, ששלפו ללא היסוס את פנקס הצ'קים והחליטו לתת צ'אנס לשני מדריכים צנומים; יגאל שטארק, 24, ורומן ליבין, 23, לשנות את חייהם. "למי יש קונדום בכיס?" פתח שטארק את הסדנה. אף אחד לא הרים יד. "באים לקורס פיתוי, ואין קונדום בכיס", אמר בייאוש ליבין במבטא רוסי כבד.

ליבין ושטארק לא התרשמו מהמבוכה והטילו פצצה נוספת: "במשך השבועות הבאים אסור לאונן או לזיין". "מה?!" שאגו הגברברים, "באנו לקורס לפתות נשים או לקורס לנזירים טיבטים?" ליבין ריכך את האיסורים: "בטח שמותר לזיין, אבל לא בחורות שהכרתם לפני שנרשמתם לקורס".

כמו בכל קורס אחר בתחום הפיתוח העצמי התבקשנו לסמן מטרות. "חברה", "הצלחה", "ביטחון עצמי", גמגמו הגברים בביישנות. "לזיין את האמ-אמא שלהן", צעק אחד המשתתפים וסחט תשואות.

בשלב זה ליבין הסביר שמעתה ועד עולם אסור להתחיל עם בחורות. סוף סוף השתחרר חיוך ראשון. באמת מי צריך להתחיל? מה אנחנו חיות? אני, כאמור, מעולם לא התחלתי עם בחורות. עשרות מפגשים לוהטים נמנעו ממני, אהבות גדולות הלכו לאיבוד, רגעים חד פעמיים מומשו רק בדמיון. מזל שכמה בחורות נזכרו שהן חיות במאה ה-21, ועשו את העבודה עבורי. מה שהוביל למערכות יחסים ארוכות, סוחפות וסוערות. אבל העובדה שאף פעם לא היתה בידי היכולת להתחיל העלתה בי את הפקפוק שאולי אני חי בסוג של פשרה. במקום שאני אבחר, בוחרים בשבילי.

"אתם לא מתחילים, אלא מדברים ויוצרים עניין", הרס ליבין את השמחה המוקדמת ופירט את הדרך אל האושר: "ניגשים לכל בחורה תוך שלוש שניות מרגע שאתם מזהים אותה, אחר כך אתם מכירים במשך 15 שניות. בדקות הבאות אתם יוצרים עניין. שלב הפיתוי אורך בין 30 דקות לשבע שעות. אחר כך יחסים. ולבסוף פרידה". דווקא בקטגוריה האחרונה נמצא מומחה אחד בקהל.

השעות הראשונות הוקדשו לאג'נדה כללית. "אין טעויות, אין כישלונות, הכל משוב חיובי", זרקו המדריכים שוב ושוב. "ניסיון מגדיר הצלחה, אתגר גורם להנאה. המטרה היא לא להשיג בחורה, אלא לשפר מיומנות". "הגיע הזמן שתפסיקו לייחס משמעות לתגובות של נשים", הסביר שטארק, "אין לכם מושג מה עובר להן בראש. מי אמר שהתגובה שלה קשורה אליך. זה סוג של יהירות לנסות לדעת. מי אתם? תפסיקו לקחת ללב כל מלה שהן מוציאות, תהיו נאמנים לדרך שלכם ותשמרו על עקביות".

עוד נקודה שפותחה בשלב זה היא המשמעות הגדולה של הפעלת מנעד הרגשות. "החיים של נשים די אפורים. משפחה, עבודה", טען ליבין, "בשביל זה הן צריכות דרמות בחיים. אם אתה לא מחולל את הדרמה, אתה תשעמם אותן, לא תאתגר אותן, והן יעזבו אותך. זה צורך של כל בחורה. תפסיקו להיות ילדים טובים ונחמדים, אבל גם אל תהיו מניאקים".

"מה רע להיות נחמד. מה אני אתחפש לחרא?" נשמע קול מאחור, ומשום מה נזכרתי בכל אלפי ידידותי. "זה לא רע, אבל אז היא לא תימשך אליך", ענה ליבין. "מקסימום תהיה ידיד שלה. אתה חייב לעורר אצלה גם רגשות חיוביים וגם רגשות שליליים. זה אחד משבעת המפתחות לבניית משיכה".

לקראת ערב יצאנו לקניון ארנה כדי לתרגל על רטוב. המשימה: הפרחת שאלות פרובוקטיביות לבחורות. לפני השריקה נשלחנו לחימום קל. השיטה: התמודדות ישירה עם פחד. כמה משתתפים לקחו את המשימה ברצינות יתרה ועשו תרגילי שכיבות סמיכה בפתח הקניון לנוכח מבטן הנדהם של הבחורות מסביב. פלא שלקורס הפיתוי קראו במתכונתו הקודמת "טירונות 69".

המטרה הראשונה - בלונדינית גבוהה במגפי עור צמודים. ומובן שכהרגלי חלפתי על פניה כאילו היא אוויר. אני לא יכול ללחוץ על כפתור ולהפוך ברגע לאדם אחר. לא הייתי מופתע. בראשי עלו תמונות ממאות לילות בהם חזרתי הביתה חפוי ראש לאחר שלא הצלחתי לפצוח בשיחה עם נשים. פעם אף שיתפתי את אחת מחברותי בבעיה. "מה זה מפריע לך? יש לך אותי", היא נפגעה. אחר כך הזכרתי לה כי אנחנו חולקים את אותה מיטה רק בגלל שלילה אחד, אחרי שמונה חודשים של ידידות צמודה, היא לקחה את היוזמה לידיים.

באתרים הבינלאומיים לפיתוי, גברים כמונו מכונים א.פ.ס. בזכותנו לבחורות יש ידידי נפש, תעשיית סרטי הפורנו משגשגת והפסיכולוגים מחזירים משכנתה. גם אמני הפיק-אפ מרוויחים לא רע מהמצב. מייסד ענף הפיתוי הוא רוס ג'פריס, יהודי, חנון לשעבר. ב-93' הוא עדיין התלבש ברישול והתגורר עם הוריו, ואז הוא החליט לנתח את עקרונות סדנאות המצליחנות האמריקאית, לשלב עם חוקי הפיק-אפ ולבנות מודלים להשגת זיונים. הוא החל להעביר סדנאות ובמקביל הקים קהילה ברשת. הצלחותיו הפתיעו. הוא נהפך למודל לחיקוי. פעם אף ניסה לנשוך את אחוריה של הזמרת-שחקנית כרמן אלקטרה, שהיתה נשואה תקופה קצרה לשחקן הכדורסל דניס רודמן. טום קרוז גילם בסרט "מגנוליה" דמות המושתתת עליו.

תלמידו, דיוויד די'אנג'לו, קבלן בניין במקצועו, בחור נאה עם שארם כובש, החליט ללכת שלב נוסף, והפך תוך כמה שנים לאחד הגורואים הגדולים בענף. בעזרת ניתוח התנהגויות מיניות של חיות בטבע ("האלפא מייל") ומצבים אנושיים הוא טבע את המימרה "משיכה אינה בחירה", אבל הגבר יכול לעבוד על בנייתה. בשנים האחרונות די'אנג'לו פירסם כמה ספרי יסוד בתחום, למשל "איך תכפיל את הדייטים שלך" ו"השחצן המצחיק", תיאוריה המדגישה את חשיבות התנודה בין דמות השחצן העוקצני לדמות המצחיקן. בהרצאותיו הוא שם דגש רב על חשיבות ההתפתחות הפנימית.

בקבוצת הדיון של ג'פריס צמחו עוד כמה מאסטרים מובילים בסצינת הפיתוי. מיסטרי (רוב המאסטרים נוהגים לאמץ כינוי פומפוזי), בחור עם הופעה מוחצנת הכוללת כובעי ליצן ולק שחור על הציפורניים, פיתח את תחום הפיק-אפ במועדונים וברים. הוא קבע כללי יסוד לכיבוש בחורות, למשל חוק "שלוש השניות", ואף הוראות מדויקות בנוגע לזווית הנכונה (!) לפנייה לבחורה. מיסטרי פיתח את הסדנאות המעשיות ונחשב לאחד מאמני הפיק-אפ הגדולים בעולם. בקהילת הפיתוי יש קונצנזוס שהאיש מסוגל להשכיב כל בחורה שהוא רוצה, מכוכבות פופ לוהטות ועד דוגמניות צמרת.

שני מאסטרים נוספים שעבדו עם מיסטרי הם פאפא וטיילר דרדן. השלושה חברו למאסטרים נוספים והקימו את "פרויקט הוליווד" - וילה גדולת ממדים בהוליווד, שהפכה לאוניברסיטה לפיק-אפ. גברים עמדו בתור ונלחמו על כל מקום פנוי בסדנאות של המאסטרים. ואילו נשים, אם להאמין לאגדה, כמהו להעביר לילה בחברת התותחים.

החוויות מהחיים בגן עדן הזה מתועדות בספרו של העיתונאי ניל שטראוס, שנשלח על ידי "הניו יורק טיימס" לסקר את הסצינה. שטראוס, שהתפרסם לפני כן בכתיבת ביוגרפיות של כוכבי פופ כמו מרלין מנסון, להקת מוטלי קרו וכוכבת הפורנו ג'נה ג'יימסון, העיד כי בעבר חשב שתיעוד החיים הפרועים של כוכבי הגלאם יעזור לו להשיג זיונים. דווקא השהות בחברת מיסטרי שינתה את חייו. הוא הפך לתלמיד מצטיין, בילה חודשים בווילה, וכתב את התנ"ך של אמנות הפיתוי, "The game", המתאר בשנינות שלב אחר שלב את הפיכתו מאפס מאופס לאמן פיק-אפ. מאוחר יותר הוא השתמש בטכניקות המופלאות להשיג ראיונות בלעדיים ויוצאי דופן עם בריטני ספירס וקורטני לאב, שאף עברה להתגורר בווילה למשך כמה חודשים.

אבל אולי הדמות הכי מפתיעה בסצינה היא שון סטפנסון, גמד בכיסא גלגלים, הסובל ממחלת עצמות תורשתית. סטפנסון, שכל חייו עמל על שיפור אישי והצלחה, מעביר הרצאות וקורסים בפני סטודנטים. בתקופת כהונתו של ביל קלינטון הוא עבד בבית הלבן ונתן שירותי ייעוץ על הופעה, שפת גוף ודימוי אישי. קלינטון, חובב נשים ידוע, הפך למעריץ גדול שלו. בסדנאותיו הוא מספר כיצד ניצל את מוגבלותו לפיתוי עשרות נשים.

אני רוצה להגיד לך מה השעה

יומיים לאחר סיום השלב הראשון בקורס קיבלתי טלפון. לא מבחורה. "אתה בא לאימון?" הציע דורון. התמקדנו ברחוב לילינבלום בתל אביב. במשך דקות ארוכות חלפנו על פני עשרות בחורות, אבל הפה לא הוציא מלה. "מכירים אותי כאן, לא רוצה להתפדח", נימקתי. גשם התחיל לרדת. התסכול גבר. בדרך הביתה החלטתי להתנחם בכוסית בבר אברקסס. מי צריך בחורות כשיש אלכוהול. בפנים גיליתי פרצופים מוכרים. "מה אתם עושים פה?" נדהמתי כשראיתי עוד שלושה זוגות מהסמינר. "הסתובבנו". "יאללה, אתה בא לסיבוב?" שאל אמן פיתוי לעתיד. "אני באפטר", הודעתי, "צריך מנוחה". החלפנו טלפונים כדי לצאת לסשנים משותפים.

כעבור כמה ימים שוב צלצל דורון. החלטנו ללכת למתחם יד חרוצים בעיר, כאן אין סיכוי לפגוש במכרים. המשימה: גרסה מפלצתית למשפט ההתחלה "סליחה מה השעה, השעון שלי עומד".

אחרי דקות ארוכות שבהן חלפו מולנו עשרות בלתי-ניתנות-להשגה במגפיים צמודים ניגשתי לבחורה שיצאה עם חברותיה מהאוטו. "אני רוצה לומר לך מה השעה", גמגמתי והרגשתי את עצמי מטומטם. גם היא חשבה ככה. "מה?!" היא קפצה ואחרי רגע התעשתה, "תעשה לי טובה". פתחתי שוב את הפה. "אני מבין שאת מחכה למישהו". היא דיגמנה סלידה ונבלעה באחד הברים הנוצצים. "הרבה יותר נעים לחכות למישהו כאשר יודעים מה השעה", מלמלתי את המשך הטקסט של התרגיל לחלל האוויר. איזה טמבל מגוחך. קיללתי את הרגע שהגעתי לסדנה. סימנים ראשונים של דיכאון מוכר התחילו לבצבץ.

גם מול הבחורה הבאה התקשיתי לבצע את התרגיל. "אני רוצה להגיד לך מה השעה", אמרתי לבחורה בלונדינית שחצתה את הכביש. "תיזהר שאני לא אפתח עליך מטרייה", היא ירתה לעברי. אחרי מפגש כזה כבר הרגשתי מעט מחוסן. מה שלא הורג מחשל. עם הבחורה השלישית התרגיל עבר יחסית בשלום. הרגשתי כאילו אין קשר ביני לבין הדמות שמפטירה את המשפטים. "אני יודעת מה השעה, אבל אני לא יודעת איזה מקום נחמד לשבת כאן. מה אתה אומר?" ענתה להפתעתי. את זה נלמד בשלב גימל של הסדנה, אמרתי לעצמי והחלטתי לסיים את הערב.

הראדאר זיהה שתי בחורות חמודות שחצו את הרחוב. "אני...", פתחתי את הפה, ומיד זיהיתי ידידה. "הי, מה אתה עושה פה?" היא בירכה. "זה בדיוק מה שאני שאלתי", התעשתתי ומיד התחלנו להתחבק. דורון, שלא עודכן, לא הבין איך הגולם שהלך עמו כמה ימים פתאום מלטף את השיער של בחורה אנונימית. מרוב התלהבות הוא התחיל לדבר עם החברה שלה. מזל שלא סיפר לה מה השעה.

אחרי כמה ימי אימונים על יבש הגיע רגע האמת. אימון צמוד עם אחד ממדריכי השטח בקניון עזריאלי, שהפך בשנה האחרונה לבה"ד 4 של מתלמדי הפיתוי. דן המדריך, 21, שבעצמו הגיע כחניך לאחד הקורסים הראשונים ועבר מהפך אישי גדול שבמהלכו השיל עשרות קילוגרמים ממשקלו ונהפך לאמן פיק-אפ, זרק את ששת המשתתפים למשימות שמטרתן שיפור היכולת לפנות לבחורה ובניית משיכה מיידית. התרגיל: לפנות לבחורות מיד, לפתוח בשיחה ואז לעורר בהן רגש כלשהו, למשל כעס.

"יש לך טאץ' מיוחד בבגדים", הכרחתי את עצמי לומר למוכרת בגדים אתיופית יפה. היא חייכה כאילו זכתה בפיס. הפחד הראשוני והמשתק נעלם, כמו בועת סבון שהתנפצה ברגע. השיחה נהפכה לקלילה ומשעשעת. המשכנו לקשקש על בגדים, כשמדי פעם אני משחיל מחמאה.

"זוכרים שבחור נחמד לא מושך נשים? עכשיו תקניטו חמש בחורות בחצי שעה", שיגר אותנו דן למשימה הבאה. "אני לא מבין מה אתן מסתובבות עם בגדים צבאיים בקניון אזרחי. זה לא לעניין", נזפתי בשתי קצינות.

"עכשיו חזרנו מהבסיס אחרי שבוע שלם של עבודה".

"אפשר לעבור בבית. להתקלח, להתבשם, להחליף בגדים".

"אבל הגענו ישר מהבסיס", הן התנצלו.

"זה לא לעניין".

משהו בתוכי השתחרר. החיוך התמידי נעלם, הפרצוף נותר קפוא, ובפנים הרגשתי כאילו פצצת אנרגיה שוטפת את מערכת הדם שלי. זו היתה הרגשה חדשה. מפתיעה. אפילו קצת מאיימת. למשך כמה רגעים התמכרתי אליה.

כעבור שלוש שעות של תרגילים הזויים הייתי משוחרר ברמות מפתיעות. דן קלט את הניצוץ בעיניים ושלח אותי לסשן של משימות מיוחדות. הוא זיהה בחורה בגופיית בטן שדיברה בפלאפון, וסימן לי לגשת אליה. אותתתי לה שתסגור את המכשיר וזרקתי את המשפט הראשון שעלה בראשי: "אני חייב לדבר איתך". באופן מפתיע, היא סגרה את הפלאפון. "מה אתה רוצה להגיד לי", שאלה. "אני לא זוכר", עניתי. נודניק.

מהקניון המשכנו לארוחת ערב בביתי. פתחנו וודקה והרגשנו גברים. דן הופתע לשמוע שחלקתי את הבית במשך שנתיים עם בת זוגי לשעבר. "תזכיר לי למה אתה נמצא בסדנה", הוא שאל. "אמרתי לך - אין לי מושג איך מתחילים עם בחורות", עניתי ומזגתי לו עוד שוט של וודקה. אחר כך החלטנו לצאת לבלות. התמקמנו באחד הברים הפופולריים, בו צברתי עשרות שעות אלכוהול וחוסר תקשורת עם בחורות. דן נטל את המושכות והעביר לי אימון אישי. באותו ערב פנינו בערך ל-15 בחורות. חלקן נמלטו על נפשן, חלקן זרקו את המשפט "יש לי חבר", אחרות השיבו בפלרטוט הדדי. כשמצאתי את עצמי מתגפף עם בחורה, שלא ממש ידעתי איך קוראים לה, הבנתי שמשהו מתחיל לקרות.

זיינתי, זיינתי. והיא חדשה

במהלך השבוע קיבלתי טלפון מאחד ממשתתפי הסדנה. "החלטתי לצאת מזה בינתיים", הוא אמר, "זה דורש ממני יותר מדי אנרגיה, ואין לי כל כך זמן. אני גם מרגיש לא נוח שם. הם יותר מדי אגרסיוויים. התרגילים האלו לא מתאימים לי. אני לא מסוגל לעשות אותם. זה גורם לי יותר חרדה ממה שהיתה לי לפני שהתחלתי את הקורס. לא עובדים בסדנה על משהו פנימי. חוץ מזה, איזו בחורה נורמלית בגילי תתייחס אלי ברצינות אם היא תראה אותי עושה מולה את המשימות האלו".

"מה יש לך להפסיד?" שאלתי. "הם אסרו עלינו לפגוש בחורות מהעבר", הוא התנצל. "אני מרגיש שפיספסתי קשר שיכול היה להתפתח. עכשיו נשארתי קירח מכאן ומכאן". התאפקתי לא לשאול אותו על האיסור השני. עד עכשיו התאפקתי אבל לא ידעתי כמה זמן אוכל להחזיק מעמד.

השיטות הנוקשות של הסדנה אינן היחידות בשוק. ב"אלפא ישראל", למשל, מקדישים תשומת לב לעבודה פנימית. "חשוב לנו להתעסק עם החומר האנושי, מעבר לפיתוי", סיפר לי ליאור ברקן, 27, בחור חיפאי ששותף להקמת אתר "אלפא ישראל". "יש כאלו שנכנסים לאתרי הפיתוי כדי למצוא מלת קסם. זה לא עובד כך. זה משהו שדורש שינוי ברמה הפנימית. אני לא מספק את השינוי, אני מספק רק את הכלים. זה תלוי בכוח הרצון של כל בחור. גם לא צריך לאמץ אחד לאחד כל מה שאומר המאסטר. לכל אחד יש שיטה משלו".

שטארק, לעומתו, חושב שביצוע התרגילים משפיע ישירות על הפיתוח העצמי. "הקורס משנה אמונות", הוא אומר. "ברגע שאנשים רואים איך מורכבת מערכת התקשורת בין גבר לאשה, ואיזה קשרי גומלין יש ביניהם, הם מתחילים להתנהג בצורה שונה, לפעול בהתאם לחוקי העולם החדש ולהפיק איזה תוצאות שהם רוצים".

ליבין מעיד שלכל התרגילים ההזויים בסדנה הוקדשה מחשבה רבה והם נוסו בשטח. "כבר מגיל 15, כשנפגשנו בתיכון באשקלון, אני ויגאל התחלנו לעבוד על פיתוח אישי. אני נותן בקורס כלים, לא משפטי התחלה. הגישה שלנו שונה מזו של המאסטרים האמריקאים שהופכים את כל הגברים ליצור אחד שמתנהג אותו הדבר. אני רוצה שכל אחד יהיה ייחודי ומיוחד, רק שישתחרר מהפחדים והאמונות הקדומות שלו".

בדרך לכיתה, בשלב השני של הקורס, שהתקיים בסוף השבוע האחרון, שאלתי את עצמי האם גם בי חל שינוי. "זה לא עניין של שבוע או חודש", ליבין הכניס אותי לפרופורציות, "התהליך לוקח שנה. לעתים אף יותר. תלוי במבנה האישיות והמוכנות שלך. תחשוב במה כן התקדמת". נזכרתי בבילוי הלילי האחרון. בבר הראשון התיישבו לצדי שתי בחורות, אבל במשך דקות ארוכות לא פתחתי את הפה. משם המשכתי לבר פרוע ועולז. החלפתי מבטים עם בלונדינית מתולתלת, החיוך פתאום עלה, היא סימנה בראשה לשלילה, אבל כעבור דקות אחדות קמה, התיישבה לידי ופתחנו בשיחה חמה ואינטימית, שהסתיימה ב... הזמנה למופע ריקודי בטן בהשתתפותה.

שקעתי בהרהורים על הלוזריות הכרונית שלי, אבל מתברר שבכיתה היה לפחות תלמיד אחד מצטיין יותר ממני. "זיינתי, זיינתי. והיא חדשה", קטע את הרהורי "הצנחן", בחור גבוה ומרשים שנכנס באיחור. שטארק וליבין ביקשו דיווחים על שיעורי בית (קבלת חמישה טלפונים מבחורות, ושתי פגישות). התוצאות לא היו מרשימות. מי שלא עמד במשימה קיבל כפל קנס. השעות הראשונות של היום הוקדשו לחידוד אלמנט בניית המשיכה. המדריכים כיבו את האור, והקרינו על המסך כמה תמונות פורנו. "דמיינו בראש שאתם נוגעים לה בתחת, בחזה. עכשיו תעשו באוויר את התנועות האלו. כשתדברו עם בחורה תחזרו על התנועות האלו". צחוק של מבוכה נשמע בכיתה.

בשעות האחרונות של הקורס הצטרפו לכיתה כמה מאסטרים בהתהוות, פעילים בולטים בזירת הפיק-אפ. הם שידרו נינוחות, ביטחון ושביעות רצון. אחד התותחים הציג את האביזרים שלו לציד בלילות: כובע בוקרים עם פרח סגול, טבעות על היד ותיק ובו מצלמה ומשחקי קלפים, גימיקים שמסייעים לו למשוך תשומת לב. מאסטר אחר נראה מוכר. אחרי רגע נזכרתי איפה נתקלתי בו. "אותי אפשר למצוא כמעט כל ערב בקניון עזריאלי. אני שנה וחצי בתחום. פתחתי סטים עם 600 בחורות".

ליבין ביקש שאחד המשתתפים ידגים לכיתה שיחת טלפון עם בחורה. הצנחן התנדב, אבל התברר שהוא כבר מיצה את הטלפונים החדשים שברשותו. הקאובוי נידב לו טלפון של בחורה שהכיר אמש אבל עדיין לא התקשר אליה. "יש לה חזה גדול, אל תדאג", הרגיע. שטארק ביקש מהצנחן להשתמש בשיחה בטקסט מוכן ולאלתר עליו. השעה היתה 11 וחצי בלילה, והצנחן חייג. "תגידי, את התקשרת אלי 50 פעם? בגללך נגמרה לי הסוללה בטלפון. מי זו בכלל? אהה, מורן. מורן! אני שמח שהתקשרת. למה לא התקשרת אלי עד היום. ואת עכשיו גם משקרת. אני מזמין אותך ביום שני אלי הביתה. תני לי מועד אחר. מה את משחקת איתי משחקים? מה הקטע שלך? עכשיו שאני בראש שלך את לא רוצה להיפגש? בקיצור, יום שני בתשע אצלך. תזכירי לי את הכתובת. אל תדחי אותי. לא עכשיו. אני הולך לישון (שתיקה ארוכה). מי אני? איזה קטע דבילי שאת מתקשרת ומחזרת ולא זוכרת את השם שלי. בקיצור תתקשרי אלי מתי שאת רוצה".

הצנחן סגר את הפלאפון והמדריכים מחאו כפיים. אחרי שעה קלה נשמע צלצול. מורן על הקו. "אני עסוק עכשיו, נדבר יותר מאוחר", ניתק הצנחן.

בימים הבאים הרגשתי ששד לא מוכר פורץ מתוכי. אף פעם לא הייתי מסוגל להישיר מבט אל בחורה. פתאום התחלתי לשדר סקס אפיל. מילא שהפתעתי את עצמי, מה שבאמת מפתיע היה תגובת הנשים. הן מעולם לא התייחסו אליי כך. מחייכות, מתקרבות, מתנצלות וקורצות. העולם נראה לי לא נורמלי, אבל ככה הוא כנראה נראה כשלומדים לדבר את שפת הפיק-אפ. מה אני אגיד לכם. קצת מפחיד, אבל הרבה פחות מפחיד מלחזור הביתה לבד גם הלילה ולשמוע בפעם האלף את שירו של ליאונרד כהן "אל תחזור הביתה עם הזיקפה שלך".*

החוקים

מקבץ עקרונות וטיפים מאתרי הפיק-אפ המקומיים והבינלאומיים

* הגדרת מטרות: לפני הכל תגדיר לעצמך מה אתה רוצה מבחורות. חברה קבועה, לזיין כמה שיותר בחורות, ידידות. כל מטרה היא לגיטימית.

* חוק שלוש השניות: זיהית מטרה, גש אליה מיד ועמוד מולה בזווית של 30 מעלות. אם היא יושבת גש בזווית 45 מעלות. אל תחשוב. כל שנייה מיותרת רק בונה חומות של הססנות ומחשבה. עכשיו תזרוק את המשפט הראשון שעולה בראשך. אין משפטי התחלה בסצינת הפיק-אפ.

* הפעלת רגשות שליליים וחיוביים: נשים מכורות למערבולת רגשות. אם תהיה רק נחמד הן לא יימשכו אליך. רק להטוט בין שני הקטבים ייצור את המשיכה.

* מגע פיזי: אחד המפתחות לבניית משיכה. גע בה כמה שיותר. בתחילה נגיעות של ידידים. ליטוף עדין בגב, אחיזה עדינה ביד. בשלב מאוחר יותר, שחק בשערה, התגושש איתה בשובבות.

* עמידה על השביל שלך: אל תשנה את דעותיך בגלל שהבחורה שלפניך חושבת אחרת. אל תבטל תוכניות, כי היא מוכנה לצאת לדייט הראשון רק בזמן שקבוצת הכדורגל שלך משחקת באותה שעה.

* אתה המוביל: תמיד תהיה מוביל. בכל זמן, בכל הזדמנות. אל תשאיר בידה את ההכרעה בשום שלב שהוא. במצב כזה התסביכים והפחדים שלה ישתלטו על ההכרעה, והיא תקבל החלטה לא נכונה, שבגללה אתה והיא תפסידו.

* אל תתאמץ: תפסיק לשווק את עצמך באופן ישיר. אל תמנה הישגים. בן אדם מרשים ומצליח מריחים מקילומטרים.

* ידידות זה דבר נהדר. טיפ למתחילים: לידידות שלך יש חברות. טיפ למתקדם: תמיד אפשר לעשות הסבה מידידות לחברות, שכן ידידות היא "זוגיות לייט".

* לעולם אל תחפש משמעויות, תסיק מסקנות או תיפגע ממה שבחורה מוציאה מהפה. בדרך כלל הלא שלה מעיד על מצבה הפנימי ולא על דחייתך.

* אין כישלון עם בחורות: אמרה "לא"? זרקה אותך? נפלא. חווית עוד ניסיון, תלמד מהמקרה, תבדוק איפה פישלת. אמן פיק-אפ אמיתי תמיד חושב שהוא יכול להשיג כל בחורה שהוא רוצה. צרוב לתודעתך שאתה הוא הפרס, ולא היא.

מילון הפיק-אפ

א"פ - אמן פיק-אפ.

א.פ.ס. - Average Frustrated Chump (AFC). גבר שאין לו מושג בנשים.

וינג - הפרטנר שאתו אתה יוצא לסירוג' (ע"ע).

ימר"מ - יפה מרחוק. בשפת האלפא: "מרחוק נראית כמו מיליון דולר, מקרוב חייבת לי מאה שקל".

סגירה - Close. לסגור עסקה. סיום שלב. למשל, טלפון/נשיקה/התמזמזות/זיון.

סקסטייט - המצב הפיזי והנפשי כאשר אתה להוט וחרמן. מצב שממגנט בחורה.

לסרג', סירוג', סארג' - להתחיל עם בחורות.

פאטרן/תבנית - סיפור שמטרתו להדליק את הבחורה ולגרום לה למשיכה ולעוררות מינית.

קינו - KINO. מגע פיזי כלשהו (ליטוף, החזקת יד, חיבוק, נגיעה).

קוקבלוק - CockBlock. מכשול אנושי שעומד בינך לבין הבחורה.

DDB - מבט של Doggy Dinner Bowl. כאשר הבחורה מסתכלת עליך בתדהמה, היא מוקסמת ממך ועיניה נוצצות.

HB/B - Hot Babe. ציון או ערך שמתחבר לשם של הבחורה, שגם הוא, כדי לשמור על פרטיותה, מסומן באותיות.

IOI - Indication of Interest. סימן של עניין.

KT - Kiss Test. להתקרב מאוד לבחורה, כדי לבדוק האם היא מתנגדת למחווה. וריאציה: ליטוף לחי או שיער כשאתה קרוב אליה ובסקסטייט.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages


הבחורה שאתה רוצה יכולה להיות שלך

כל מה שעליך לעשות הוא למלא את כתובת המייל שלך בתיבה למטה ובכל כמה ימים יגיע אליך מייל עם מאמר מפורט שייקח אותך עוד כמה צעדים להצלחה.

וזה עוד לא הכל! מייד לאחר ההרשמה תוכל להוריד את הספר האלקטרוני "המפתח להצלחה עם נשים". ספר שאלפי גברים בישראל התחילו להשיג הצלחות בעקבות קריאתו. עכשיו גם אתה תוכל להיחשף לידע שיש בו.

"המפתח להצלחה עם נשים"
הורד עכשיו בחינם!

מלא את הטופס הבא ותקבל קישור להורדת המדריך למייל:

:
:
יחד עם המדריך אנו נשלח לך בחינם טיפים, מאמרים והצעות של מאפי שיעזרו לך להצליח עם נשים.
תוכל להיגרע מהניוזלטר בכל עת שתרצה.

תפריט מדיה

"חופש הפיתוי" - פנאי פלוס, מדור חיי הלילה (יוני 2010)

"סטוץ עם פוטנציאל" - זמן תל אביב (יוני 2010)

"איך להתחיל איתה?" - מגזין המושבות (מרץ 2010)

"זן ואמנות הפיתוי" - עיתון מעריב, מוסף "זמן השרון" (מאי 2009)

ככה מתחילים עם נשים - מאפי בתוכנית "אל תשאל" עם שי שטרן (ינואר 2010)

מאפי - מה הם יודעים שאנחנו לא? (mako.co.il דצמבר 2009)

מאפי מתארחים בתוכנית "המקצוענים" בערוץ 10. (מאי 2009)

"לימודי פיתוי ברשת: לאן נעלמה הרומנטיקה?" (ynet.co.il מאי 2009)

"מהיום אתם לא רודפים יותר אחרי בחורה" (ynet.co.il מרץ 2009)

"אמנות הפיתוי - גרסת הרשת" 03/01/09 (NRG.CO.IL)

"מה נשים רוצות?" - עיתון סקופ (יוני 2009)

להפיל ברשת. עיתון TimeOut (ינואר 2009)

מאפי מתארחים בתוכנית "ערב חדש" (ינואר 2009)

על מאפי בתוכנית "צהריים בשניים" (102FM - רדיו תל אביב) בהנחיית עינת שרוף ורון קופמן (ינואר 2009)

קורס חדש: "אמנות הפיתוי בפייסבוק" 28/12/08 (YNET)

קטע מתוך "שי ודרור" (103FM) על מאפי (דצמבר 2008)

ראיון ברדיו קול נתניה (106FM)- (דצמבר 2008)

ראיון לקראת יום ולנטין - רדיו "קול העמק המערבי" (פברואר 2008)

תן לה באפליקציה - עיתון "העיר" (ינואר 2009)

אולפן שישי, ערוץ 2 (אוגוסט 2007)

תעלי אלי לקפה? (פורטל וואלה! - יולי 2007)

אמנות החיזור - הדור החדש. עיתון פיוז'ן (מאי 2007)

סדנת פיתוי, עיתון "לאשה" (מאי 2007)

אירוח ברדיו קול נתניה 106FM, בתוכנית FOREVER LOVE (אפריל 2007)

תוכנית "אוכל, שתיה, ביחד, לבד". בערוץ YESדוקו (אפריל 2007)

הדרך לדון ז'ואן המתחיל, מתחילה בסדנה (פברואר 2007)

נקמת היורמים (ידיעות חיפה, פברואר 2007)

עצות למתחיל (Cupid פברואר 2007)

את והבלונים שלך באים לפה הרבה? (walla.co.il ינואר 2007)

תואר שלישי בשרמוטלוגיה: קזנובה בהתהוות (YNET ינואר 2007)

"יש לי את הכוס הכחולה" (ידיעות אחרונות, 24 שעות, ינואר 2007)

"מועדון לילה" עם ארז טל, ערוץ 2 (ינואר 2007)

אירוח בתכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד ועינב גלילי, ערוץ 2 (ינואר 2007)

ראיון בקול ישראל בתוכנית "יש מצב" עם אורנה יקיר (ינואר 2007)

[חשיפה] הדרך לליבה של אשה עוברת במקומות אחרים לגמרי ממה שחשבת

אמנות הפיתוי - תיאוריית הקשר (קול הרצליה, דצמבר 2006)

פותחים שנה חדשה עם msn ו cupid (דצמבר 2006)

פיתוי ממבט ראשון (אירוח ב MSN - יום האוהבים פברואר 2006)

השתתפות בתוכנית "מומחים ברשת" בערוץ 2 (מרץ 2006)

ושמישהי תנסה לעצור אותי (עיתון הארץ - פברואר 2006)

ראיון עם לינוי בר גפן בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 (פברואר 2006)

שעור בפיקאפ (עיתון "את" - ינואר 2006)

איך להתחיל עם נשים? (אירוח בנענע) 07/08/2005

קורס לגבר: איך להתחיל עם נשים. שלחנו כתב 28/04/05 (YNET)

קורס מתחילים (עיתון GO - אפריל 2005)

עלו ברשת 31/10/04 (YNET)

תולדות הרשת הישראלית המטורללת 18/10/04 (YNET)