יש המון קיצוניות בחיים, באופן טבעי הפיקאפ כדרך חיים מאופיין בהם גם.
בהתחלה כשאתה נכנס לתחום, הכל נראה ברור, הפוך אמנם לחלוטין ממה שחשבת, אבל ברור, פשוט וקל.
אתה אומר לעצמך,' אוקי, אז אני צריך לעשות A ו- B ויצרתי משיכה, ממשיך עם C ו- D, גולש דרך X Y ו- Z ולפני ששמתי לב אני אשיג את מטרתי.
ברגע שאתה ממשיך להתעמק בתחום אתה מגלה לפתע כמו כל דבר בחיים, יש דברים מעבר, התחום מתפשט ומתרחב, ויש פעמים שתרגיש כאילו אתה טובע בחומר. מחוסר גלגל הצלה שיגיד לך מה נכון ומה לא נכון. התחושה שמתקבל בד"כ היא בילבול נוכח המון התנגשויות בין עקרונות (ברזל) לכאורה.
מי לא שם לב להבדלים מהותיים בין גישות ומתודות שונות?
*אחד אומר גישה ישירה, השני אומר גישה עקיפה.
*לפעמים אומרים לך להקשיב לבחורה, לפעמים לא.
*לתת מחמאות? כן לא, כל פעם משהו אחר, איך יודעים?
*תהיה כנה, תהיה אמיתי, תגיד מה אתה רוצה לעומת תשחק, תהיה מסתורי תשלח אותות הפוכים.
*פרסיסטנס זה קודש! מול 'לך תשיג 10 בחורות חדשות'.
אני בטוח שתמצאו עוד מספיק "התנגשויות" כאלו, אך לא הדוגמאות הן שחשובות, אלא הדרך בה אנו מתמודדים איתם ומשלבים את התובנות בחיינו באופן "טבעי".
במידה ולא היה לכם את הבילבול הזה קודם, ועכשיו שיגעתי אותכם, זה בסדר. אין צורך לקלל אותי, כיוון שבמוקדם או במאוחר הייתם נתקלים בזה. אז אני מניח שעדיף מוקדם. אז עכשיו אחרי שבילבלתי אתכם קצת אתם שואלים, אז מה נכון ומה לא נכון?
האמת היא, שאין 'נכון או לא נכון', אין שחור ולבן ולכן הבעיה כרגע היא שהשאלה ששאלתם אינה השאלה הנכונה, ולכן התשובה לגביה אינה רלוונטית.
השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא – מה הכי טוב לי?
שימו לב! עליכם להיות כנים עם עצמכם ולדעת בדיוק מה טוב לכם, אבל ( וזה חשוב מאוד!) לא בגלל התניות חברתיות שונות, לא בגלל אמונות מגבילות, לא בגלל ראיית עולם חלקית ומוגבלת ולא בגלל פחד! עליכם לדעת מה אתם רוצים בלי לפחד, שכן הפחד מעוות את התפיסה וגורם לכם להיות הרבה פחות ממה שאתם. עליכם להרגיש את מה שאתם ולפעול!
לדוגמא התפיסה שלי בינתיים בנושאים הבודדים שהעלתי מקודם הולכת משהו כמו...
*תהיה ישיר עם בחורה, אם נראה לך שזה הדרך, ואם כן בלי פחד בלי היסוס! פריים מברזל, ביציים מפלדה, וחיוך מזהב. במידה ולא בא לך ישיר( תהיה הסיבה אשר תהיה), לך על עקיף, העיקר תהנה ותשיג את המטרה.
אני בוחר בגישה שהכי מתאימה לי לרגע, לא בהכרח זו שהכי "נוחה" לי.
*אני מקשיב לבחורה, אבל לא בהכרח פועל לפי מה שהיא אומרת. יש דברים מעבר כמו מה היא רוצה, ומה אני רוצה.
*אני מאוד אוהב להעניק מחמאות, לפעמים כי בא לי לתת לה הרגשה טובה, לפעמים כי פשוט בא לי. לפעמים אני חייב להוסיף... זה מאוד טקטי וחלק מ"המשחק".
*אני אוהב לשחק, אני אוהב את הנגים, את הקוקי פאני, אני אוהב לפלרטט, אני גם אוהב לעשות לה טיזינג ואז לנשק בגדול. אני אוהב את הדרמה ואת האקשן. אני אוהב את "המשחק". ואני אוהב להגיד לה בדיוק מה אני רוצה ממנה ( בין אם זה תורידי את החולצה, או תלקקי לי ת'ביצים ).
*פרסיסטנס- זה לקח לי ( ועדיין) המון זמן להטמיע את זה, לא לפרוש אחרי 'לא', לא לוותר אחרי 'יש לי חבר', לא לפול לשיטסטים, וזה חוזר לרעיון של 'להקשיב לה', אבל לפעול לפי מה שהיא משדרת ולא לפי מה שהיא אומרת. ואם היא באמת משגעת ועושה בלאגן, זה הכל עניין של סיכון ורווח. אני שואל את עצמי מה אני מוכן לסכן, מהו הרווח שיצא לי מזה, ומהם הסיכויים שיש לי להשיג את "מטרתי".
כשהניסיון גדל ואתם נמצאים בתחום הזה יותר ויותר זמן, החוכמה היא לא לפעול רק לפי אסכולה אחת ולהיות נעולים, למרות שאם זה עובד לכם ואתם באמת ובתמים מרוצים יופי לכם!
אבל החוכמה האמיתית היא לדעת היכן אתם נמצאים בין ה"קטבים" השונות, לדעת מה מתאים לכם, ומה משרת אתכם בצורה הטובה ביותר. לדעת ליצור איזון מתוך הבנה אמיתית( הכרתית או תת הכרתית) ולא מתוך 'פעילות לפי הכללים'. אין שחור או לבן!
איך יודעים מתי לעשות מה? ניסיון! פשוט צאו לשטח ותתנסו, אם יהיה לכם מזל אתם תטעו המון, אם תהיו נבונים אתם תטעו טעויות חדשות!
יש לנו נטיה בחיים לקחת דבר פשוט וקל והתחיל לסבך אותו, עוד ועוד, לרדת לכל פרטיו, לפרק אותו למרכיביו הקטנים ביותר ולנתח אותם לעומק, והכל בשביל שנוכל בסופו של דבר לחזור למצב ההתחלתי- הפשוט. בדיוק כמו שהמאמר הזה התחיל פשוט, זיין ת'שכל ובסוף חזר למקורות.
צאו לשטח! - KEEP IT SIMPLE!
