הקורס שלנו הוא אחת החוויות החזקות ביותר שאתה יכול לפרגן לעצמך.
מתלבט? לא יודע אם זה מתאים לך?
קרא מה כתבו לנו גברים שעברו את החוויה בחודש אוגוסט 2008, ותראה אם מתאים לך לעבור שינוי דומה גם בחייך.
הקורס היה מאוד מעניין, שלב ב איזן ונתן משמעות חדשה לחומר שלמדנו ותרגלנו משלב א',
נהנתי במיוחד מההרצאות "אילוף נשים" ו"יחסים".
הרצאה שעשתה הרבה סדר היתה "שלושת שלבי הפיתוי", הקונספת שהכי נחרט לי בזכרון ועשה אימפקט היה "כאשר אתה פוחד מלדבר עם בחורה - אתה בעצם פוחד לאבד אותה, משמע, אם לא תיגש אז מימלא היא לא שלך, לכן אין אתה מפחד מלגשת, אזי תגש".
בכלל שלב ב' מעניק הסברים מרתקים להבנה יותר טובה של קומיוניקציה בין בני אדם והמגבלות שלהם (ההרצאה על המוח).
תודה רבה לכולכם, נתראה ברענון הבא!
לאחר הקורס ולאחר המרתונים עם ליאור, למדתי הרבה מאוד על אופן ויצירת תקשורת וכיצד להימנע מליפול למלכודת במהלך השיחה .
אני זורק לפח את כל התואר שלי בתמורה למה שלמדתי בקורס.
תודה, ותמשיכו בעבודה המעולה .
אני כותב משוב זה בוקר לאחר סיום הקורס (סוף שלב ב').
אני חייב לספר ולשתף, שבחיים שלי לא חשבתי שאוכל לגשת בקלות למישהי סתם ככה באמצע הרחוב, לדבר איתה קצת ולקבל ממנה מספר טלפון, זה פשוט לא נראה לי הגיוני!
אבל עכשיו זה הגיוני! אני עושה את זה! ואפילו די בקלות!
במשך כל חיי התנהגתי בדיוק באותה צורה סיסטמטית כלפיי כל הנשים שהכרתי. תקשרתי איתן בדיוק באותה צורה שבה
תקשרתי עם כל אחד אחר.
הייתי נחמד מאוד, אדיב, רציני, משתדל לומר תמיד את הדברים ה- "נכונים". ואם הכרתי מישהי שמוצאת חן בעיני...
הייתי עוד יותר נחמד, ועוד יותר רציני כי הייתי בטוח שזה מה שיגרום לה להימשך אליי.
אני זוכר כשהייתי בחטיבה זו הייתה התקופה שבה הבנים שמו לב שהם נמשכים לבנות, רוצים להיות לידן, לגעת בהן, לנשק אותן.
אבל לא להרבה מאיתנו היה מושג מה לעשות בשביל להגיע לזה, למעשה לרוב המוחלט לא היה שמץ של מושג מה לעשות.
לקראת סוף החטיבה והעלייה לתיכון, אני זוכר טוב מאוד כיצד חבריי הטובים היו אומרים לי:
"אל תדאג, בתיכון מתחיל כל האקשן. בתיכון בטוח תמצא מישהי להיות איתה, הבנות יהיו הרבה יותר בוגרות והרבה יותר רציניות והן יתעניינו
בבחור נחמד רציני ובוגר כמוך" כמובן שאת כל תקופת התיכון העברתי בלי חברה, אלא רק עם ידידות.
אני חייב לציין לטובתי שהיו בחורות שנמשכו אליי ורצו אותי אבל תמיד אלו היו דווקא הבנות שאני לא נמשכתי אליהן (מדהים, לא?), ואני בטוח שכל מי שקורא את זה יכול להזדהות עם המקרה הזה.
לקראת סוף התיכון ולקראת הגיוס לצבא הקרב ובא אני זוכר את אותם חברים טובים אומרים לי:
"אל תדאג...בצבא, בטוח תכיר מישהי. בצבא כ-ו-ל-ם מוצאים חברה, יש כל כך הרבה בנות בצבא, והן הרבה יותר בוגרות ורציניות"
אין טעם להרחיב, שהצבא לא היה שונה מהתיכון וגם לא מהחטיבה.
והנה חוזרים להווה, השתחררתי מהצבא כמעט לפני שנה, חשבתי שעכשיו שאני בוגר יותר ומבין יותר, אני אמצא חברה ואם לא חברה אז לפחות סתם מישהי לצאת איתה.
קיבלתי סטירה לפנים! הבנות נשארו אותן בנות...קשות, מעצבנות, לא ברורות, סנוביות בלתי נסבלות. ועד שמצאתי את עצמי יוצא עם מישהי, זה היה רק בגלל שהיא נמשכה אליי, או התחילה איתי ולא ההיפך.
ואז החלטתי, אני לוקח שליטה על מה שקורה! לא עוד לחכות שיכירו לי מישהי, לא עוד לקוות שאני אלמד עם מישהי שמוצאת חן בעיני, לא עוד להסתמך על
ה- גורל. לקחתי צעד מאוד גדול ומשמעותי בחיים שלי שמאוד לא הייתי בטוח בקשר אליו. והצעד הזה היה להירשם לקורס אומנות הפיתוי.
סוף שלב א' היה פשוט שוק בשבילי, יצאתי מבולבל, ואפילו קצת מתוסכל. חשבתי לעצמי: "מה?! איך אני עושה את זה? איך אני משתמש בכלים האלו?
זה באמת יגרום לנשים להימשך אליי?"
הייתי מאוד סקפטי, כי פשוט לימדו אותי צורה חדשה של תקשורת, לימדו אותי צורה חדשה של התנהגות שהיא הייתה שונה כמעט לגמרי מצורת ההתנהגות שלי עד היום. זאת אומרת אם עד היום הייתי מתנהג ומתקשר עם נשים בצורה X, היום אני מתנהג ומתקשר עם נשים בצורה Y.
במשך קצת יותר מחודש התאמנתי על הכלים כמעט כל יום ופשוט שמתי לב לשינוי, לשינוי בי, בצורת ההתנהגות שלי וצורת התקשורתי שלי.
במשך החודש בין שלב א' לשלב ב' ניגשתי לבערך 100 נשים במקומות שונים, וקיבלתי מספרי טלפון, דבר שמעולם לא חשבתי שאוכל לעשות.
מעולם לא חשבתי שאוכל לגשת לבחורה יפהפיה בבית קפה, להתיישב לידה, לדבר איתה, ולקבל ממנה מספר טלפון. אבל אחרי שלב א' הבנתי
שזה אפשרי לגמריי ואפילו כיף ונחמד.
אתמול סיימתי את שלב', אני מרגיש בערך את אותן תחושות שחשתי אחרי שלב א', אני מרגיש מבולבל מכמות החומר, איך אני משתמש בכלים
החדשים שלמדתי? אבל ההבדל הוא שעכשיו אני יודע שזה עובד, אני יודע שזה אפשרי, אני יודע שכל מה שעליי לעשות הוא להתאמן, להתאמן,
ועוד להתאמן, ואני בטוח שאני אצליח!
אז לרומן, יגאל, טל וסטס היקרים!
אני רוצה לאמר שוב תודה רבה על שהראתם לי שיש גם דרך אחרת.
תודה רבה על קורס מדהים.
שמי יבגני – גיל 22, ואני רוצה להגיד לכם כמה מילים...
שלב א' –
הגעתי לקורס בעקבות הספר שלכם שבהחלט נתן לי כאפה רצינית ונתן לי להבין שעשיתי המון טעויות.
אבל יש חסרון אחד בספר... שאין בו את הסביבה התומכת שאתה צריך, את הדחיפה הזאת לעשות את הצעד הראשון להיכרות, ליזום.
הקורס עצמו מאוד מעניין ונותן לך שלל כלים ההופכים את הגישה והמשחק לפשוטים יותר. אתה מתקשר יותר טוב עם המין השני, והפחדים נעלמים.
אי-אפשר לתאר את תחושת האופוריה שאוחזת בך בתום הקורס! תודה לטל ולאמיר על קורס מהנה =)
נ.ב!
מרתונים... זה פשוט ח-ז-ק!!
שלב ב' –
חשבתי שבעצם אני יודע כבר משהו על התחום הזה... אבל נוכחתי שיש המון לדעת...
שלב ב', נותן לך את כל מה שאתה צריך לדעת החל מההיכרות ועד לסקס =)
יגאל ורומן אשפי הפיתוי העבירו לנו את החומר בצורה מאוד מקצועית והיה פשוט מרתק!
אישית, אני חושב שכל מי שעשה את שלב א'.. חייב לעשות את ב'.. אחרת זה לעשות חצי קורס...
רציתי לעשות את הקורס הזה מאז גיל 15 ולא התאכזבתי לרגע .
הדבר הכי חשוב בשבילי שיצא לי להבין משלב ב' היה פשוט להיות גבר ,היות נאמן למי שאני ולמה שאני רוצה.
הקורס היה מאוד מתיש, ארוך וקשה. אך למרות זאת הוא היה כייף עם בזכות החברה שהיו בכיתה והמדריכים.
תודה רבה.
זה היה כמו הגשמת חלום, הייתי קורא הרבה בפורום, אבל זה לא עזר לי הרבה בזמנו.
רק עכשיו היה לי מספיק זמן וכסף. האמת שלא, אני בדיוק מתגייס ואני עושה את הקורס בתשלומים, אבל זה היה שווה את זה!
למדתי בקורס הרבה כלים ותובנות שלא הייתי לומד לבד! אלה לא דברים מובנים מאליו. וכמובן שלא הייתי מבין אותם אילולא הייתם מעבירים אותו בצורה כל כך פרטנית.
מהיום שהלכתי לשלב א', אני רק מתפתח, אני מכיר את עצמי ומתנסה יותר ויותר, וגם מבין יותר ויותר את ההתנהגות של האישה לפניי. זה דבר מדהים.
כיום, אני מרגיש מסוגל להצליח עם נשים הרבה יותר, אני לא מפחד לגשת, אני לא מפחד לאבד, אני הפרס, וזהו! זאת גישה שלא הייתי מאמץ לולא הקורס! וחברים שלי, ואנשים שמכירים אותי, לא מבינים אותי, כי זה דבר לא מובן! לא נתפס!
אני מודה לכם, יגאל, רומן, טל, סטס, עופר, גדעון, מנחם, גיל, לילך, וכל מי שעתיד לעבוד במאפי. גרמתם לי להתקדם צעד ענק קדימה בהבנה של נשים, ואני כל יום ממשיך להתקדם.
ד"א, אני מתחייב במכתב הזה לכתוב הרבה הרבה דיווחים על סגירות והתנסויות, והצלחות. אני בדרך להיות אמן פיתוי.
מה אפשר לשפר? (חח כמו משוב חיובי אה?)
דבר אחד שיכלתם לשפר, למרות שאני לא בהכרח זקוק לו, זה פשוט לתת יותר יחס אישי ויותר להיות אישיים עם הלקוחות שלכם. אני חושב שיש אנשים שעברו את הקורס ולא בהכרח יגיעו לאותה הצלחה כמוני, כי הם לא מתעמקים \ מתאמנים \ הבינו באותה צורה את החומר כמוני.
אבל בגדול, היה לי כל כך כיף, הכרתי הרבה אנשים ואני ממשיך להכיר, אני יוצא להתאמן הרבה, וזה ממש ממש כיף. אי אפשר לתאר את ההרגשה. (:
אז תודה, מעומק ליבי.
