תמליל שיחה מתוך התוכנית על הזוכה בתחרות סיפור הפיתוי הטוב ביותר לשנת 2008.
עינת שרוף: אתמול הוכרז זוכה בתחרות סיפור הפיתוי הטוב ביותר לשנת 2008. כל שנה, אתה לא תאמין, יש פורום כזה שנקרא מאפי. פשוט אנשים כותבים לפורום הזה סיפורים וברוב מוחלט הפעם זכה הסיפור של גאמר שהלך ברחוב, הסיפור אגב קראתי אותו הוא מתוק מאד, על בחור צעיר שירד לפיצוציה לקנות כמה דברים לאכול: ממתקים וסיגריות. בדרכו חזרה הביתה...
רון קופמן: הוא היה בדודה את מבינה? מהשכטה, רצה קצת מנצ'יס.
עינת שרוף: אני לא מבינה בזה. בדרכו הביתה הוא ראה בחורה יושבת לבדה בתוך אוטו קטן, היא עישנה והפריחה טבעות עשן מבעד לחלון זכוכית. היא עשתה לו את זה. הוא היה בחור צעיר, פחדן. עלה אל ביתו בחזרה עם הממתקים שהוא קנה והסיגריות ואז במדרגה החמישית או השישית הוא אמר לעצמו: "מה אני מטומטם? אני הולך לנסות ללכת על זה עד הסוף". הוא החליט שהבחורה היה בה משהו מאד מעניין ומרתק שהוא חייב לחזור. הוא חוזר לבחורה הזאת, הוא פשוט נכנס לאוטו, מתיישב לידה ומי שרוצה לקרוא את המשך הסיפור, שאגב הסוף הוא מאד מפתיע, מוזמן להיכנס לפורום.
רון קופמן: מה קרה בסוף? מה זה הפתעות עכשיו?
עינת שרוף: לספר לך?
רון קופמן: בטח ספרי לי.
עינת שרוף: אתה במתח. בקיצור, נכנס לאוטו, הוא מתיישב לידה, היא כמובן המומה, אתה יודע, בחורה ישראלית טיפוסית, מה הגבר הזה נכנס לי לאוטו, מה הוא רוצה ומה הוא מתקרצץ עלי? בשניה הראשונה היא המומה, בשנייה השניה כשהוא אומר לה: "בא לך איזה נחש מתוק"? אתה יודע, הוא קנה את הנחשים האלה, הסוכריות, זה כנראה כבש אותה, היא לקחה אחד, לעסה אותו ביחד איתו והתחילה שיחה. הוא ידע לפתות אותה בעדינות, בקטנה. אגב, הוא ישב איתה באוטו כשהוא לבוש איזה פיג'מה עם נעלי פרווה כאלה של ארנבות. הוא לא נראה קול כמוך. ירד מהמיטה לקנות כמה דברים. התפתחה שיחה... היא פשוט נדלקת עליו, זה לא להאמין, ב-5 דקות הראשונות, דברים שלא קורים כל כך, אבל זה בכל זאת סיפור.
רון קופמן: למה לי לא קורים דברים כאלה?
עינת שרוף: לא יודעת. בערב הם כבר יוצאים לדייט, מתברר שהם לומדים באותה אוניברסיטה והלילה הזה נגמר אצלו במיטה כשהוא עם נעלי הארנבת האלה. סוף טוב או לא?
רון קופמן: אני לא מבין. אני מעשן, אני הולך כל היום לפיצוציות, אני קונה סיגריות.
עינת שרוף: אתה לא קונה את הנחשים המתוקים, אתה קונה שווארמה.
רון קופמן: לא, אני גם לא קונה שווארמה, אני לא כזה אכלן בשר, אבל אני לא... לא יוצא לי, לא יוצא לי. אני רואה באמת נערות חמד בפיצוציות. במקסימום אני אומר "היי". איך, איך מפתים?
עינת שרוף: אתה לא יכול הלאה יותר? כאילו להמשיך?
רון קופמן: אני לא יודע איך עושים את זה, אני לא יודע מה אומרים. אני מוכן ללמוד.
עינת שרוף: אתה יודע מה חשבתי על זה? ראיתי אתמול את רמי קליינשטיין אצלנו במועדון, באו לצלם אותו לסרט, עושים עליו סרט דוקומנטרי ואני ראיתי מה קרה כשהוא עלה על השולחן עם גופיה לבנה... תנסה את זה אגב, גופיה לבנה צמודה, מכנסיים כאלה... אתה רואה שיש לו טעם וכמה בחורות שם הזילו ריר. אגב, הוא לא אמר מילה אחרי זה וכמה קפצו עליו.
