איך להשתמש במשחקי תפקידים, כדי לכבוש נשים

חזרתי עכשיו מפגישה נוספת: יותר קצרה, יותר משעשעת ויותר "עניינית".

פוגש אותה בנמל בת"א.

היא: היי
אני: <מעביר עליה מבט בוחן> זכרתי אותך יותר גבוהה... (אמרתי לה לבוא עם סנדלים)
היא: כן, זאת אני בגודל טבעי.
אני: הרבה יותר טוב <ניגש ומנשק אותה בלחי {הידד לי, ישום של לקח מפגישה קודמת}>
היא: אז מה, הולכים לרקוד?
אני: לא. הולכים לצוד. בואי. <מוביל אותה לחוף>
אני: לא, לא, לא. את צריכה ללכת בצד ימין. <תופס אותה בכתפיים ומעביר אותה לצד ימין>

בלה בלה בלה...

היא: אז מה אתה עושה?
אני: אני משחק חיות במופעי רחוב.
היא: חיות?!
אני: כן, עכשיו אני מתרגל את רגשותיו של קרנף עיוור :)
היא: <צוחקת> מה אתה באמת עושה?
אני: באמת?! אני מנהל צי של שודדי ים במרינה בהרצליה.
היא: <צוחקת> שודדי ים?
אני: כן, כן. לאחרונה התרחבתי מעט, ויש לי כבר שלוש ספינות.
היא: ואיך קראת להן?
אני: יש את "הפנינה השחורה", את "הפנינה הלבנה", ואת ספינת הדגל "פנינה רוזנבלום".
היא: <צוחקת> ומה אתה עושה איתן?
אני: בעיקר נהנה מהחיים. אני עומד לי על החרטום, וצופה בשודדים הנאמנים שלי מרוקנים עוד יאכטה מפוארת.
היא: ואתה לא שודד בעצמך? {האמת לא ציפיתי שהיא תכנס עד כדי כך לקטע}
אני: לא. אני רק צופה, לוגם מעט רום, ושר.
היא: שר?!
אני: <מתחיל לשיר את השיר משודדי הקריבים>.
אני: הנה תחזרי אחרי. מלמד אותה את שתי השורות שחוזרות על עצמן.

כאן התחיל הקטע ההזוי של הערב. אנחנו הולכים על החוף של ת"א, (אין ממש אנשים על החוף עצמו, אבל יש מלא אנשים על הטיילת למעלה) ושרים Yo ho, yo ho, a pirates life for me. {כן, גם לי המחשבה על קיירה נייטלי עברה בראש באותו הרגע, מודה.) די הדהים אותי בהתחלה שהיא זורמת עם זה. בדיעבד זה נראה די הגיוני, היא ממש נכנסה לכל הקטע הפיראטי שתוויתי. בקיצור, אנחנו הולכים ככה ושרים, עד שהגעתי לבית הרביעי שאני לא כל כך זוכר.

אני: <מסתכל עליה במבט שובבי>
היא: מה?
אני: Are you thinking what I'm thinking?
היא: <לא מבינה>
אני: בואי נשדוד אנשים!
היא: מה?!!?!?!!?
אני: בואי, בואי. <תפסתי אותה ביד ומשכתי אותה לכיוון הקיר של הטיילת כך שנטיל צל ארוך על החול>
אני: תעקבי אחרי <הולך קצת מכופף כמו בסרטים המצויירים>.
היא: <בהתחלה לא כל כך מבינה אבל אחר כך משתפת פעולה>

אנשים כבר מתחילים להסתכל עלינו במבט חצי תוהה חצי משועשע, שמכניס אותי עוד יותר לאווירה.
אני: הנה <מצביע על איזה זוג שהלך על החול> נשדוד אותם.
היא: אבל אין לי נשק.
אני: זה בסדר. תקפצי עליהם ותצעקי "בו" והם יברחו. אנחנו פיראטים, שכחת?
היא: <מחייכת חיוך זדוני>
אני: עכשיו!
אנחנו: <רצים לכיוון הזוג, וקופצים ממש לפניהם> בו!!
הבחורה שקפצנו עליה מחייכת, אבל הבחור נראה ממש מוטרד.
אני: אנחנו ג'ק וג'וני, תביאו את כל הכסף שלכם.
הבחורה עדיין משועשעת, אבל הבחור מסנן לעברינו "יאלה, לכו מכאן" ומסתובב תוך כדי הכרזת "מופרעים" לזוגתו.

אני: טוב, נהייתי צמא בואי לשתות משהו.
הולכים לפרישייק שבדיוק הגענו אליו וקונים משהו לשתות.

אחר כך עלינו לרחוב עצמו והתחלנו לחזור חזרה לכיוון הנמל.

בלה בלה בלה כל הדרך.

אני: <שם לב שהיא שוב בצד שמאל> את שוב פעם בצד הלא נכון.
אני: <בא לתפוס אותה במותן כדי להעביר אותה צד> או לא... הבנתי מה את עושה.
היא: <לא מבינה>
אני: את בכוונה הולכת כאן כדי שאני אגע בך... זה לא יעבוד לך שוב.
היא: לא, אני... <הולכת בעצמה לצד ימין>. {כאן אולי הייתי צריך להצדיק את המבוכה ולקדם עניינים. הבנתי שפספסתי את זה, ושצריך ליישם את לקח מספר שתיים}.
אני: <תופס אותה ביד, ומושך אותה לרחוב צדדי> בואי.
היא: <באה, כשאני צעד לפניה ומוביל אותה ביד>
אני: <אחרי שני צעדים> עצרי <מסתובב ומלביש לה נשיקה על השפתיים>.
היא: <מנסה לאכול אותי>
אני: <מתנתק אחרי איזה חצי דקה> הלו! אני לא כשר.
היא: <מביטה עלי במבט שיש לאחי בן השנתיים כשהוא לא מבין למה לקחו לו את הצעצוע>
אני: <נשען על פנס תאורה, תופס אותה חזק במותן ובעורף, מנשק שוב> {תענוג}

אחרי כמה זמן חוזרים לחניה.

אני: <מנשק אותה שוב> תבטיחי לי שלא תחשבי עלי היום.
היא: טוב. <עוזבת לי את הידיים בחוסר רצון>

אחרי איזה 20 דקות SMS: "לילה טוב פיראט אמיץ שלי" {רכושנית הבחורה}

M&M