היי,
היום אני רוצה לכוון אותך למצב ולגישה הנכונה, שיאפשרו לך להשיג הרבה יותר הצלחות עם נשים ולשפר את ההבנה והכישורים שלך לאחר כל פעם שאתה מתקשר עם בחורה.
בכל יום אני מקבל המון מיילים שבהם שואלים אותי, האם אפשר לעשות ככה או אחרת? האם אפשר להגיד משפט כזה או אחר? האם נכון להתנהג בצורה מסוימת? וכד'.
אני לא יכול לענות לכל אחד בצורה פרטנית, אבל עכשיו אני אתן לך את התשובה הנכונה לכל השאלות מהסוג הזה:
העז לנסות כל דבר שנראה לך הגיוני!
תמיד עדיף לעשות משהו, מאשר לא לעשות כלום. אני רואה נטייה אצל המון בחורים, להיות מחושבים יתר על המידה וזהירים יתר על המידה. ברגע שהם חושבים לגשת למישהי, להגיד לה משהו או אפילו להתקשר כדי להציע להיפגש, הם תמיד מעלים לעצמם בראש את התסריט הגרוע ביותר. תמיד מתמקדים בכישלון שיכול לצאת מפעולה זו או אחרת, ולא מתמקדים בהצלחה שיוכלו להשיג. בגלל שהם מסתכלים על הכישלון, הם מחליטים שלא לעשות את מה שנראה להם הגיוני, כי יש סיכוי להיכשל. הם לא מבינים דבר אחר – ברגע שוויתרת על פעולה רק בגלל שיש סיכוי שתיכשל, אתה כבר נכשלת.
אם אתה תמיד תעשה את מה שנראה לך הגיוני (גם אם יש סיכוי שזה לא יעבוד), כמות ההצלחות שלך תגדל פי כמה וכמה. אני כבר לא מדבר על הניסיון וההבנה שאתה תצבור מכל התנסות.
נכון שבמקרים מסוימים עדיף לא לעשות כלום מאשר לעשות שטות גמורה, אבל אלו לא המקרים עליהם אני מדבר עכשיו. אני מדבר על אותו הרגע, שבו אתה חושב על דרך מסוימת לקדם עניינים עם בחורה כלשהי (לגשת אליה, לבקש מספר טלפון, להגיד משפט מסוים, להציע לה להיפגש, לנשק אותה וכו'), אבל במקום לעשות זאת, אתה מתחיל להתלבט, לחשוש, לבנות בראש תסריטים להתפתחויות שונות של הסיטואציה ולכתוב לי מיילים שבהם אתה שואל האם נכון יהיה לעשות את מה שחשבת. למעשה אתה עושה הכל, חוץ מהדבר האמיתי והחשוב ביותר - המעשה בפועל.
אתה יכול להיכשל רק בדרך אחת - לא לעשות כלום.
אם ניסית משהו וזה לא הביא אותך לתוצאה הרצויה, אז צברת ניסיון ואתה יכול להסיק מסקנות כיצד להתנהג להבא. על בסיס הניסיון הזה נבנית ההבנה האמיתית וההצלחה העתידית שלך.
אם במקום לבצע מעשה, אתה עסוק בלבטים, חששות והכנת תסריטים בתוך הראש, זהו הכישלון הגדול ביותר שלך. כאשר אתה לא עושה כלום בפועל, ראשית, יש לך אפס סיכויי הצלחה (הרי כדי להצליח צריך לעשות משהו), שנית, עקב חוסר מעשה אתה לא תרכוש ניסיון ולא תלמד שום דבר להבא. לא יהיה לך סיכוי להבין, אם ההתנהגות שכל כך הרבה זמן אכלת עליה סרטים יעילה או לא.
אי עשייה לא רק מונעת ממך להצליח, היא גם מונעת ממך להתקדם. תחשוב רגע, עוד כמה זמן אתה מוכן להישאר באותו המקום שבו אתה נמצא עכשיו? או שאולי כדאי להתחיל לפעול, להסתכן בתוצאות לא הכי טובות בהתחלה, אבל לצבור ניסיון והבנה ששווים יותר מכל דבר אחר ובהמשך יביאו אותך להצלחות הכי גדולות?
אתה חושב שאנשים גדולים לא טועים? סוד ההצלחה של כל הגדולים (ולא רק בתחום אמנות הפיתוי), הוא התעוזה שלהם לנסות. כן, הם תמיד יודעים שיש סיכוי שלא יקבלו את התוצאה הרצויה. במובן הזה הם חווים המון כישלונות, אבל מכל כשלון שהוא תוצאה של עשייה, הם לומדים משהו חדש, הם צוברים ניסיון ותובנות, הם משתפרים לקראת הפעם הבאה.
בכל פעם שאינך יודע מה לעשות, בחר את מה שנראה לך הכי הגיוני ועשה אותו.
תמיד תהיה במוד של למידה עצמית ושיפור. נסה את הדברים שאתה משער שיכולים לעבוד. ההבנה הכי טובה שתהיה לך בנושא ההצלחה עם נשים, זוהי הבנה שתיווצר על סמך התנסות ולא על סמך קריאה ואגירת תיאוריות שונות במוח.
תמיד עדיף לעשות משהו וללמוד מזה, מאשר לא לעשות כלום ולהישאר תקוע באותה הנקודה.
אחרי כל קורס, אנחנו מקבלים מהבוגרים הטריים מכתבי תודה עם החוויות שלהם מהקורס ומהתוצאות שהם מקבלים בעקבותיו. אני רוצה לשתף אותך במייל שקיבלנו מבוגר שסיים את הקורס לפני כחודש, ובו הוא מספר על החוויה שלו מהקורס.
מכתב ממשתתף בקורס "אומנות הפיתוי" - גם אתה תשמע ככה לאחר הקורס
ליגאל שלום,
מסיבות מובנות, היו לי הרבה חששות לגבי הקורס. מזה שנים שאני לא מצליח לפתח אינטראקציה מוצלחת עם נשים, וכשזה סוף סוף כן עבד כמו שתכננתי, היא זרקה אותי אחרי חודש.
עשיתי משהו לא נכון, ואכלתי את עצמי מבפנים מתוך המחשבה ההגיונית (או לפחות שנראתה ככה בזמנו) שהבעיה כנראה בי, שאני דפוק או לא שווה או משהו. לאחר ששמעתי על מאפ"י, החלטתי לנסות - מה זה כבר יכול להזיק?
הגעתי לשלב א' די חסר בטחון - מה, סופ"ש אחד, שנים, ואני פיק-אפר? לא הגיוני. משהו כמו שעתיים בתוך הקורס, הבנתי שוואלה, יש פה משהו. הסגנון האגרסיבי, אסרטיבי, ומלא ההומור של טל ואמיר הפיל אצלי הרבה אסימונים. מרמת המה אני עושה לא נכון, דרך איך כן לעשות זאת, ואפילו עד לאיך לחשוב כדי להצליח. יצאתי משם מפוכח, ומוכן לצלול אל עולם הנשים. אמנם נכון, לא מאסטר, אבל זה היה צפוי - אני חייל, ואין לי זמן בכלל לתרגל.
מה שכן, השינוי היה מורגש מיידית: חודש אחד אחרי שלב א', כבר חצי מהחיילות בבסיס עושות לי עיניים, מצחקקות ופשוט נהנות להסתובב איתי. אם הייתי מתרגל כמו שהקורס ממליץ, מי יודע מה היה קורה?
לשלב ב' הגעתי כבר יותר בטוח בעצמי ובקורס, וציפיתי לעוד חוויה זהה. ציפתה לי הפתעה לא קטנה. שלב א' משאיר בך רושם שיש דרך, מסלול מסוים שצריך ללכת בו כדי להצליח עם נשים, ושאם טעית לאורך שלב כלשהו של הדרך, פשוט לא שווה להתאמץ לתקן, ופשוט מחליפים.
שלב ב', בהנחיית "האבא והאבא" של הקורס, יגאל הגאון ורומן השפיץ, היה שונה. לחלוטין. הקצב היה פחות אינטנסיבי, יותר מעמיק ומעורר מחשבה, אך עדיין מהנה ומלא הומור. בשלב ב' מגלים שאין דבר כזה תוכנית קבועה - אין דרך מסוימת ללכת בה, אין מסלול קבוע, ואין (מצטער רומן) אלגוריתם שבאמת עובד. יש קו מחשבה. יש התנהגות. ויותר מזה, יש דרך חיים. הקורס הבהיר לי שלאו דווקא לעשות כל מה שחברה שלך אומרת זה הדבר הנכון, או במילותיו של רומן "'לא', זה הדבר הכי סקסי שאישה יכולה לשמוע".
כעת, אני יוצא משלב ב' אדם חדש, מוכן "להתפרע על העולם" באגרסיביות של טל ואמיר, ואחר כך לשמר יחסים במתינות ובגאונות של יגאל ורומן. ואני בטוח שהתהליך הזה זהה אצל כל אותם אנשים שעשו איתי את הקורס.
אני שמח לומר, שהקורס הזה היה אחת ההחלטות הטובות בחיי, ולמרות מחיר מפלצתי, הוא שווה כל אגורה (כמעט. בכל זאת המחיר מחריד).
בתודה באמת רבה וכנה,
גיל, בן 18
אם שקלת לעבור את הקורס שלנו, אבל לא היית בטוח, עכשיו זה הרגע לעשות זאת וגם להנות מההנחה ומהבונוסים המיוחדים שלנו.
אתה לא לוקח שום סיכון
זו ההתחייבות שלנו כלפיך! אם אתה לא בטוח, בוא לבדוק בלי לקחת סיכון.
